רשימות אחרונות

קידום שותפות יהודית פלסטינית בקהילות מוחלשות- תקציר הכנס

דרוש/ה מנהל/ת שותפה יהודי/ה לעמותת סדאקה-רעות

בדרך לשותפות עוברים בקהילה של האחר

בשלושת החודשים האחרונים התקיימו מספר מפגשים דו לאומיים בין צמדי קבוצות נוער: קבוצת קלנסווה נפגשה עם קבוצת דורה נתניה, קריית שלום ת”א עם טייבה ולוד עם לב יפו, כאשר כל אחת מהקבוצות ביקרה בקהילה של רעותה. לפני ההגעה לפעילות המשותפת נערכה עבודה מעמיקה ואינטנסיבית עם הקבוצות כהכנה למפגש עם האחר כיוון שהמפגש מביא עמו פחדים, חששות ודעות קדומות.

בהאן, משתתפת מקלנסוואה סיפרה ש“לפני שהגעתי לדורה פחדתי מהמפגש עם יהודים ולא ידעתי למה לצפות, אחרי היום אני חושבת שיהודים הם אנשים טובים”. אחת מהמשתתפות מקבוצת דורה, לינוי, אף סיפרה, חצי בצחוק חצי ברצינות, שטרם הגעתה לקלנסווה השאירה מכתב פרידה לאמה, אך חששותיה התפוגגו כשהגיעה – “לפני שהלכתי לסמינר פחדתי מאוד מהמפגש עם ערבים, אבל עכשיו אני מחכה בקוצר רוח לסמינר השני”. 

דרך המפגש הדו לאומי למדו בני הנוער על הצד שני, על הקהילה האחרת והתעמקו בסוגיות החברתיות שמעסיקות את בני הנוער עמם נפגשו. בביקור של קבוצת טייבה בקריית שלום, למשל, הם זיהו נקודות דמיון בין קריית שלום לטייבה. סימה, משתתפת פלסטינית סיפרה כי “לפני שהגענו לקריית שלום חשבתי שבקריית שלום יש בניינים גבוהים, פארקים, היה לי דימוי אחר, אבל כשנכנסנו לשכונה אמרתי שהיא דומה לטייבה – בתים נמוכים עם מעברים צרים ביניהם”. המשתתפים גם הבינו כי יש ביניהם קרבה בכל מה שנוגע לסגנונות החיים שלהם: “חשבנו שליהודים מותר לעשות הכל וזה מפתיע שגם להם יש איסורים דומים, אמר אמיר מטייבה.

הפעילות הדו לאומית מעוררת גם מפגשים מרגשים וייחודיים בין בני הנוער. במפגש שהתקיים בין קבוצת לב יפו (שמורכבת מבני נוער אתיופים) ונערות מלוד אמרה סוזאן כי “זו הפעם הראשונה שאני מרגישה בנוח ליד יהודים כי הם באותו צבע עור כמו שלי”.

המפגש עם הצד השני, על התכנים שהוא מביא והחוויות המשותפת שהוא מאפשר מציבים עבור בני הנוער אתגרים ובו בזמן הזדמנות ללמידה בעלת ערך רב.

סמינר ג’מני 2014

לכנס יהודיות\ים ופלסטיניות\ים תחת קורת גג אחת במציאות בה אנו חיים עדיין מאתגר! ומה שמאתגר יותר, הוא לכנס את אותם סטודנטיות\ים באותו מקום ולבקש מהם לחשוב על שינוי שברצונם להוביל במציאות פוליטית שממשיכה בשיטתיות להפריד, לדכא ולהדיר פלסטינים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות מהשיח האזרחי! 

מזה 3 שנים ברצף, סדאקה – רעות לוקחת על עצמה את האתגר החינוכי –פוליטי הזה, ובמסגרת סמינר סטודנטיאלי ארצי דנים הסטודנטיות\ים לא רק בעבר ועוולותיו, אלא מתעסקים בעתיד שוויוני: בשינוי הנחוץ להפסקת הדיכוי תוך מאבקים חברתיים אשר בכוחם ליצור מציאות וחברה צודקת. במשך יומיים, בסמינר שהתקיים במרץ 2014 בדרום הארץ, משתתפות\ים פלסטינים ויהודים מקבוצות שיח ואקטיביזם בקמפוסים ובערים מעורבות בארץ חשבו על השינוי שברצונם להוביל. המשתתפים נחשפו והתנסו בצורה בלתי אמצעית בהובלת מאבקים חברתיים פוליטיים-

דרך מפגש עם פעילוות חברתיות שמובילות שינוי בקהילתן ודרך סימולציה קבוצתית שעסקה בחלוקת משאבים.

לא כל המשתתפות\ים הפכו לאקטיביסטיות\ים אחרי סמינר בן יומיים, אבל רובם בדרך! מצוידים בכלים ובהבנה מעמיקה יותר למורכבותה של המציאות הפוליטית ולמנגנונים שמשמרים דיכוי ואפליה בתוכה. יותר מזה, הם יצאו עם הבנה לערכם, חשיבותם ומרכזיותם של מאבקים ותרומתם לשינוי המציאות. תובנה כזו באה לידי ביטוי בצורה ברורה, כאשר אחת המשתתפות היהודיות אמרה במהלך הסמינר: ” אני בטבעי קשה לי עם מאבק. אני חושבת שצריך לפעול בהתאם לחוקים ולנסות להשיג את המיטב מהסיטואציה שבה את נמצאת. אני מבינה עכשיו שזאת עמדה שקשה לנקוט בה כשאת מהקבוצה הכי מדוכאת”.

מצד אחד, לא כולם יודעים בדיוק מה סוג השינוי הפוליטי חברתי בו הם חפצים, אבל, הסמינר נתן מקום לדיון ביקורתי שהעלה סוגיות רבות בתוך השיח הדו- לאומי: סוגיות מורכבות וקונפלקטואליות שמעסיקות את שני הקולקטיבים בעת הובלת מאבקים, דוגמת הקונפליקט היהודי- פלסטיני והקשר שלו לדיכוי ולנישול אליו נחשפים הפלסטינים, שותפויות בעת הובלת מאבקים, בחירת דרכי המאבק וגבולות המאבק. מצד שני, רובם מבין את כוחו של הסירוב. הסירוב לקבל את המציאות כפי שהיא, חוקיה החברתיים- פוליטיים ומבני הכוח הקיימים בה. אחת המשתתפות ניסחה את המסר הזה בצורה יפה ואמרה: “אם כולנו נפעל בהתאם לחוקים ולא נשחה נגד הזרם, אז אם היינו בגרמניה בשנות ה-30 היינו הופכים לנאצים. זאת מחשבה שקשה לשאת”.

חינוך פוליטי או הנעה חברתית-פוליטית הינם תהליכים ארוכים, אך, הסמינר היה הצלחה גדולה מבחינתנו, לא רק כי הוא השיג את מטרותיו החינוכיות- פוליטיות, אלא, כי הוא היה מעין חלון שפתח בפני המשתתפות\ים לעסוק בקיים, במצוי – אבל גם שידל אותם לחשוב על האפשרי להשגה דרך מאבק.

 

הזמנה ליום עיון קידום שותפות יהודית-פלסטינית בקהילות מוחלשות

יום שלישי 29.4.2014 בית הגפן – רחוב הגפן 2, חיפה

במציאות המתמשכת של הסכסוך ישנה חשיבות רבה ליצירת שותפות בין יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל, למען סיום הסכסוך ולקידום ערכי צדק ושוויון. תנועות וארגונים רבים בחברה האזרחית מנסים לקדם מטרה זו בגישות שונות, אולם קהילות מוחלשות הן על פי רוב לא קהל היעד הראשי של תוכניות אלה. אנו מאמינים ששינוי חברתי משמעותי, שמערער על הסדר הקיים, יכול וצריך לצמוח משולי החברה, ודווקא שם יכולים להיווצר חיבורים אמיצים ומאבקים משותפים.

מארגני יום העיון, סדאקה-רעות ומהפך-תע’ייר, פעילים כבר עשרות שנים בניסיון לקדם שותפות יהודית-פלסטינית בקהילות מוחלשות. יום העיון הוא פרי של תהליכי למידה משותפים שנעשו על בסיס עבודה זו בשנתיים האחרונות, וכללו רפלקציה פנים ובין-ארגונית, סקרים ומחקר איכותני, במסגרת פרויקט במימון האיחוד האירופי.

אנו מזמינים ארגונים ופעילים/ות מהחברה האזרחית ליום עיון, שבו נציג מודל לקידום שותפות שפיתחנו במסגרת הפרויקט וננהל דיון עם פעילים/ות ואנשי ונשות אקדמיה על מידת ישימותו ויכולתו לתרום לשינוי חברתי.

לוח זמנים-  יום עיון “קידום שותפות יהודית-פלסטינית בקהילות מוחלשות”

9.30-10.00 התכנסות וכיבוד קל

10.00-10.15 – דברי פתיחה – עדי מעוז – מנהלת שותפה בסדאקה רעות

פידאא נערה אבו דבאי– מנהלת שותפה מהפך תע’ייר

10.15-11.15-  הצגת המודל “קידום שותפות יהודית-פלסטינית בקהילות מוחלשות” –

הנא עמורי – מנהלת שותפה בסדאקה רעות

איתמר חמיאל – רכז ארצי מהפך תע’ייר

11.15-12.45-  פאנל תגובות למודל: ישימותו בארגוני החברה האזרחית בישראל ותרומתו לקידום שינוי חברתי

דוברים:

מרים דרמוני שרביט –  מנהלת המחלקה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה במט”ח

ערביה מנסור – פעילה פוליטית ופמיניסטית מתמחה בהנחיית קבוצות ובכתיבת תוכניות חינוכיות חברתיות

 יעל ברדה –  פעילה חברתית, משפטנית ותלמידת מחקר בסוציולוגיה באוניברסיטת פרינסטון.

וליד מולא-  מתמחה בתחום השותפות הערבית יהודית , מנהל מכון דורוב ומרצה במכללת אורנים בתחום  החינוך ועבודה עם ילדים ונוער שוליים

12.45-13.30 – הפסקה וארוחת צהריים קלה

13.30-15.00-  הרצאה אורחת: מודלים לקידום שלום בצפון אירלנד

קולין קרייג, פעיל, מנחה קבוצות ומנהל פרויקטים המקדמים פיוס בין קתולים ופרוטסטנטים בצפון אירלנד.

15.15-16.30 מעגלי דיון

 

 

סמינר נוער

ב 10-11/1 נפגשו קבוצות הנוער של סדאקה רעות לסמינר משותף, הראשון לשנת פעילות זו, בו הציגו את הקהילות מהן הגיעו ולמדו על הקהילות האחרות שלוקחות חלק בפרויקט הנוער. המשתתפים מכפר קאסם, לוד, יפו, קלנסווה, דורה, טייבה וקריית שלום החליטו טרם הסמינר מה יציגו ביחס לקהילתם, אילו תחומים חשוב להם להדגיש ומה חשוב להם לשנות. במהלך הסמינר עצמו שוחחו בני הנוער עם חברי הקבוצות האחרות, הכירו את המקומות השונים וניסו לבחון מהן נקודות הדמיון והשוני בינהם.

זהבה, מנחת קבוצת לב יפו מספרת כי “התכנים התאימו מאוד לחניכים מכיוון שהיו קשורים לעולמם האישי. כך לדוגמא עומר מכפר קאסם- סיפר על הקשיים שיש בכפר קאסם, על האלימות ועל התשתיות הירודות. אזש (חניך מלב יפו) פנה אליי בסוף הסדנא ושאל אותי אם כל מה שהוא סיפר זה נכון, אמרתי לו שכן והוא היה מופתע. הפניתי אותו לעומר ואמרתי לו שהוא יכול לספר לו יותר טוב ממני. אזש התבייש לפנות לעומר בהפסקה וביקש ממני להתלוות אליו. פנינו לעומר והוא בשמחה סיפר ואזש שאל אותו שאלות,  ולאחר שראיתי שהדיאלוג ביניהם פורה השארתי אותם לבד”.

סיואר, משתתפת מקבוצת יאפא, שיתפה את הקבוצה בסדנת ‘סוגיות בוערות בקהילה’ בסיפורה המשפחתי. בכנות מרגשת תיארה סיואר את צו ההריסה שהוטל על ביתה ואת החרדה מכך שימומש.

הקבוצה הפגינה הרבה עניין ורגישות, שאלה שאלות רבות ותמכה בה.