Sadaka’s Jan2012 Seminar Heb

ביום שלישי ה 6.12.11 אחה”צ התקיימה הפעילות התנועתית הראשונה של פרויקט הנוער לשנת פעילות זו. השתתפו בה כ 50 (!) בני נוער מהקהילות השונות: קלנסווה, כפר קאסם, נתניה (טשרניחובסקי+דורה), לוד, בת-ים, כפר שלם ומספר חניכים מקבוצת הי”ב. האירוע התקיים במכללה האקדמית תל אביב יפו בשיתוף פעולה מלא עם המדור למעורבות חברתית וקשרי קהילה במכללה. שיתוף הפעולה היה פורה ומוצלח ואנו מקווים שימשך בעתיד. האווירה באירוע היתה נעימה, כיפית וגם מקצועית. בשיחות קצרות עם בני הנוער שקיימנו תוך כדי האירוע עלתה שביעות רצון מהמפגש, מהתכנים ובעיקר מהחוויה של להיות ביחד. במהלך האירוע נפתחה קבוצת פייסבוק של בני הנוער ורובם המוחלט של בני הנוער נרשמו.

כשהגיעו ההסעות התחלקו בני הנוער לשלוש קבוצות דו לאומיות מעורבות. צוות מנחות הפרויקט התחלק לזוגות (לכל קבוצה מעורבת מנחה פלסטינית ומנחה יהודיה) ומייד החלו להפעיל את בני הנוער בפעילויות ובמשחקים חברתיים לצורך היכרות ראשונית ושבירת הקרח. לאחר מכן עברו בני הנוער לכיתות בהן המשיכו את ההיכרות האינטימית ומשם היישר לפעילות הבאה: המצאת וכתיבת סיסמאות חברתיות / פוליטיות להפגנה “ווירטואלית”. אך ההפגנה לא הייתה ווירטואלית לגמרי. פוסטר ענק של מפגינים מרחבי העולם הועמד באולם ההרצאות ובני הנוער, יהודים ביחד עם פלסטינים, הצטלמו עם שילטיהם כשברקע ההפגנה. החוויה היתה חזקה ומהנה ובני הנוער שמחו לקחת בה חלק.

אחרי ארוחת ערב קצרה ומשביעה חזרו כל בני הנוער למליאה ע”מ לסכם את הפעילות ולהחשף לנושא השנתי של פרויקט הנוער: “המאבק בגזענות”. פרזנטציה אודות ההיסטוריה של הגזענות ואודות חשיבות המאבק בה הועברה לבני הנוער וייצרה דיון מעניין שוודאי ימשיך וילווה את בני הנוער במפגשים הבאים.

בני הנוער התפזרו להסעות בשמונה בערב. עייפים אך לפי הבנתנו מרוצים מאוד. בדרך לאוטובוסים חולקו להם תמונותיהם מ”ההפגנה” כשהן מודפסות על מגנטים למזכרת.

מחנה הקיץ של סדאקה רעות של 2011 היה מיוחד במינו. במקום מחנה קיץ רגיל נערך משחק תפקידים ענק בהשתתפות 30 חניכים ו- 20 מתנדבים ואנשי צוות. המשחק התחיל מהרגע שבו החניכים הגיעו לשטח המחנה ביום שישי בצהריים ונגמר עם עזיבתם בערב יום המחרת.

כשלושים חניכים מקבוצות הנוער של סדאקה רעות התכנסו בבית הספר דביטה ביפו שהסכים לארח את הפעילות. כל משתתף קיבל זהות חדשה שהגדירה בעצם מי הוא יהיה במהלך המשחק. כרטיס

הזהות כלל פרטי זיהוי אישיים כמו שם, מין, לאום, דת, עדה, מקום מגורים וגם את ה”סיפור” האישי של הזהות הכולל גם את האינטרסים הפוליטיים שלה. המתנדבים ואנשי הצוות שיחקו בתורם דמויות מוגדרות מראש שכללו: פוליטיקאים, ארגונים חברתיים, בתי המשפט, כוחות ביטחון וכלי התקשורת.

המשך «

ביום רביעי – 13/4/11 התקיימה פעילות אזורית של סדאקה רעות והפעם בנמל יפו. אל פעילות זו הגיעו בני נוער רבים, יהודים וערבים מכל רחבי הארץ – קבוצות מוסמוס, נתניה, לוד, קלנסווה, בת ים, טירה, ויפו.

במהלך היום הארוך התארחו בני הנוער ב”סלון יפו לאומנות פלסטינית” –http://www.mouse.co.il/CM.art_item,418,208,23404,.aspx  גלריה מדהימה ביופייה אשר נמצאת בנמל יפו הישן, המציגה ומוכרת יצירות של יותר מ 30 אמנים פלסטינים מהארץ ומהשטחים הכבושים בגדה המערבית ועזה. במהלך הפעילות התוודעו בני הנוער ליצירות השונות, ואף זכו לעבור סדנא מיוחדת במינה עם האמן ניהאד דביט, שלימד אותם כיצד מפסלים באמצעות חוטי ברזל. בנוסף עיצבו בני הנוער דוגמאות לחולצות סדאקה רעות לשנת הפעילות 2010-2011. http://www.mouse.co.il/CM.art_item,418,208,9551,.aspx)

לאחר ארוחת הצהריים שהתקיימה בפארק המדרון אל מול חופה היפהפה של העיר, שיחקו בני הנוער במשחק חפש את המטמון והסתובבו בתחנות שונות ברחבי יפו ולמדו את סיפוריהן – בינהן מגדל השעון, התיאטרון הערבי עברי, שדרות ירושלים, ארגון רופאים לזכויות אדם, אנדרומדה וגן השניים.

במהלך החודשים האחרונים פעלה קבוצה צילום מתיכון עירוני ז’ במסגרת עבודת עמותת סדאקה רעות.  הקבוצה עבדה עם זוג מנחים, ערבי ויהודיה, צלמים מקצועיים שצברו ניסיון בהנחיית קבוצות וקבוצות דיאלוג במסגרת עבודתם בעמותה. הפרויקט התמקד בפיתוח שפה אישית וביטוי עצמי של בני הנוער באמצעות עבודה בצילום. ההנחיה התמקדה בהעלאת תכנים הקשורים לחיי היומיום של הנערים והנערות שעל בסיסם למדו טכניקות לבניית נרטיב דרך הסיפור האישי שלהם, ועבדו בשילוב של טקסט וצילום.העבודה התנהלה לא רק בתוך בית הספר, אלא גם מחוצה לו, ושילבה צילומי חוץ, סיורים בעיר, ועבודה אישית של המשתתפים והמשתתפות בין המפגשים. 

מתוך הטקסט על התערוכה:

על התערוכה- זוהי יפו

בסדנה למדנו  כיצד תמונה אחת יכולה לספר סיפור, מה נבחר לצלם, מאיפה, ובהתאם לכך כיצד יראה הפריים. ניסינו לגבש מבט מורכב על יפו ולהתבונן בה בעיניים חדשות. לנסות ולראות מה המצלמה יכולה לגלות לנו או לגרום לנו לחשוב. חיפשנו דברים חדשים שלא ראינו עד היום או דברים שראינו פעמים אין ספור אבל לא התעכבנו לחשוב עליהם. 

תאמר – גר בשכונת לב יפו

אני רוצה לשנות בשכונה את האנשים, שיפסיקו עם הפשע, הסמים והגניבות, שיבינו שלא יוצא מזה כלום. אני רוצה שהעירייה תשקיע יותר בשכונה ובבניינים, שיבנו פארק יפה ודברים שיפארו אותה, שילכדו את צורת המחשבה של האנשים – במקום פשע וסמים שיכירו דברים אחרים. אולי כך השכונה תראה יותר יוקרתית והאווירה בה תהיה יותר חמה עם כבוד ואהבה הדדית.

 אוראל – גרה ברחוב קהילת קנדה ביפו ד’.

יפו היא שונה. היא לא כמו שום מקום אחר בעולם. יפו היא עיר מלאת חיים ומלאת רעש. יש תחושה שהרחובות ביפו סואנים וגועשים. הרבה מכוניות, חנויות ודוכנים וגם הרבה אנשים. הרבה סוגים של אנשים שונים זה מזה. היא לא כל כך שקטה, אבל יש בה משהו שאין בשום מקום אחר.

http://www.yaffo.co.il/article_g.asp?id=2013&title_search=%F1%E3%E0%F7%E4